הקדמה

פעם , לפני זמן רב , לפני לימודי באוניברסיטה , אמא שלי היתה מודאגת . לא ידעתי להכין " שום ארוחה ראויה " , כפי שהיא ניסחה את זה . לכן היא קנתה לי עותק של הספר האמריקאי הוותיק חדוות הבישול והושיבה אותי כדי שאצפה בה ואלמד . היא פתחה את הספר בעמוד של אחד המתכונים החביבים עליה והראתה לי איך מכינים אותו . " כאן כתוב להשתמש בשמן צמחי , אבל אני תמיד משתמשת בשמן זית . " ואחר כך , " כאן כתוב להשתמש בפלפל צ ' ילי , אבל אני תמיד מוותרת עליו , כי הוא הופך את התבשיל לחריף מדי . " וכך זה נמשך . ממש כך . " כאן כתוב להוסיף מלח , אבל אף פעם אל תעשי את זה — מלח מזיק ללב . " אחרי זמן מה קטעתי את התהליך . " מה הטעם להשתמש במתכון אם בכל מקרה את עושה מה שמתחשק לך ? " שאלתי . ואז , כפי שקרה לפעמים במטבח האדום המבריק של אמא שלי , זכיתי לשמוע פנינה של חוכמה שנאמרה בדרכה הייחודית והבלתי נשכחת של לואיז פוקס . " תקשיבי לאמא שלך . ארוחה הופכת לטובה כשמתחילים בהוראות איכותיות . היא הופכת לנפלאה כשמוסיפים לה שף איכותי . " מאז אותו יום , לפני יותר מעשרים שנה , הבנתי כי המימרה של אמי מתאימה לדברים רבים , הרבה מעבר לבישו...  To the book