בלי מסגרת מובנית איננו משתפרים , לא בהשגת מטרות ארגוניות וגם לא בהשגת מטרותינו האישיות . אבל המסגרת הזאת חייבת להתאים למצבם ולאישיותם של המעורבים . כשאלן מלאלי הגיע לפורד הוא הביא עמו את רעיון המסגרת המובנית הארגונית . זאת היתה מסגרת מוכנה מראש , אבל הוא זה שהחליט להביא אותה לארגון שלו . היא משקפת את הכשרתו ואת גישתו כמהנדס . זאת היתה מסגרת שאין בה מקום להתנגשויות אישיותיות , לאנשים שמציבים את עצמם מעל לצוות , ולשום חריגה מן הכללים . היא היטיבה לשרת אותו ואת החברה . אבל היא לא מתאימה לכל סביבה . אנשים שונים מגיבים למסגרות מובנות מסוגים שונים . ראיתי זאת בבירור כאשר עבדתי עם רוברט , אשר עמד בראש חברת ביטוח בחוף המזרחי של ארצות הברית . הנכס הגדול ביותר של רוברט היה אישיותו הגדולה והמוחצנת . הוא היה טיפוס קלאסי של איש מכירות : ידידותי , טופח על השכם , עתיר אנרגיה , תמיד בתנועה , תמיד תר אחר ההזדמנות הבאה לעסקה גדולה . בזכות התכונות האלה היתה לו תפוקה חסרת תקדים , עד כדי כך שממש הפך לאגדה בחברה שלו . הוא היה דמות מכובדת , נערצת ואהובה , וזאת אחת הסיבות לכך שבסופו של דבר קיבל את תפקיד המנכ ...
To the book