כאשר ציבור זועם רוצה להישמע

כאשר נושאים ונותנים מסתדרים ביניהם היטב , קל להם לפתור בעיות בדרכים יצירתיות . אבל כאשר שורר ביניהם רוגז , נראה שהם שוכחים את כל מה שהם יודעים על מציאת פתרונות שיהיו לתועלת כל הצדדים ; הם עלולים אפילו לוותר על הזדמנויות לנצח שנמצאות בהישג ידם אך ורק כדי לגרום הפסדים לאחרים . זה כך במיוחד באירועי משא ומתן אשר מושכים תשומת לב רבה ומידרדרים . נוכח פרסומים שליליים מתמקדים המנהלים בשליטה ביחסי הציבור ובניהול המשבר עד כדי כך שהם מפסיקים לשים לב לעובדה שהם נתונים במשא ומתן . יחד עם עמיתי פטריק פילד בדקתי כיצד מגיבים מנהיגי תאגידים והעומדים בראש גופי ממשל כאשר מתייצבים מולם צרכנים הזועמים על מעשיו של הארגון שלהם בעבר , על תוכניותיו לעתיד , או ( במקרים הגרועים ביותר ) על הערכים והיעדים שהוא מייצג . כאשר בחנו מצבי משבר אמיתיים כמו דליפת הנפט מן המכלית אקסון ואלדז , ויכוחים על זכויות בעלי חיים וסגירת תחנת הכוח הגרעינית Three Mile Island בעקבות תאונה שאירעה בה , מצאנו שאפילו המנהלים המנוסים ביותר מועדים לדלג לחלוטין על שלב יצירת הערך במשא ומתן . במאמץ להגן על עצמם או להכפיש את מי שתוקפים אותם , רב...  To the book