שער שלישי איפה אתה, פולאק סיפור אישי על אסון וחרדה

כ אשר אומרים שההזדמנות מעוררת חרדה , מטילים על האדם הסובל מחרדה אחריות מסוימת ליצירתה . בכך הוא נחשף לסבל האשמה , נוסף על סבלו מחרדה . לכן יש לפסוע בזהירות בנתיב האחריות האישית כדי לפתח את היכולת לשאת באחריות ללא האשמה המשתקת והמייסרת . אך לא רק ההזדמנות מעוררת חרדה . גם טראומה עשויה לעורר חרדה ותגובות קשות נוספות המוכרות בשם " תגובת דחק פוסט טראומטית " . לכן יש להיזהר שבעתיים מלהטיל על האדם הסובל אחריות ליצירת סבלו , שהרי הוא קורבן במלוא מובן המילה . כמי שעוסק בחילוץ האדם מסבלו , אני יודע שגם כאשר האדם הוא קורבן של ממש ( כתוצאה מתאונת דרכים , ממחלה , מפגיעה שרירותית ומתוקפנות של אחרים ) , והוא שוקע לסבל פוסט טראומטי , גם אז הוא יכול להיחלץ מהעמדה הקורבנית שפיתח במשך שנים . גם אז פתוחה בפניו האפשרות לראות את ההזדמנות שמסתתרת מאחורי החרדה , גם אם החרדה עצמה לא התעוררה עקב מפגש עם הזדמנות . הסיפור הבא עוסק בחרדה פוסט טראומטית . זהו סיפורם של מפקד ספינה של חיל הים וחייל שהיה תחת פיקודו , והוא מתאר טראומה שעברו השניים ואת התמודדותם עמה במשך השנים . ~ " הקשיבו אנשי הצוות , מדבר המפקד , " ה...  To the book