ממותות

[ 2003 ] הדבר הרך שעוטף את המוות משני צדיו " ממותה " – חיה שעברה מן העולם . נכחדה . מה שהיה ואיננו . " ממותות " – מילה גדולה שיש בה מוות . גם מכיוון שהייתה , וגם מכיוון שהאותיות בתוכה נושאות את המילה " מות " . אנו רגילים לראות את הרקדנים מרחוק , על הבמה , ופתאום רקדן מפסיק לרקוד ובא לשבת לידך . אפשר להרגיש את הנשימות המואצות שלו , לראות את הזיעה , וגם את המתח לקראת הרגע הבא שבו יקום וירקוד . זו קרבה לא – רגילה . הרקדנים לוחצים ידיים כמו בביקור אבלים , בהשתתפות בצער . בריקוד יש קטעים שונים שנגמרים בנפילה על הקרקע וקפיאה – ואחרי שהרקדן הראשון מבצע את זה , כולם נופלים וקופאים ונשארים כך , עד שכולם כבר קפואים באותו אופן כמעט , ואז הם מתנערים באחת . כמו כשכותבים ומסמנים מתחת למשפט חשוב קו עבה . הזיכרון שלנו מורכב כביכול מתמונות סטילס . נשמעת מוזיקת דיסקו וכולם רוקדים במהירות ובכוח . אולי זה מה שכולנו עושים על מנת למחוק את המראות ולהיטפש לרגע . גם בתוך האבל אפשר לרקוד , אומר אוהד . אחרי שאבי מת אמי אמרה : " עשיתי את עצמי טיפשה כזאת כדי שלא ידעו כמה זה נורא . " היצירה הזאת היא הראשונה שנוצרה ...  To the book