קיר

זה מעורר ! ובמקום ליהנות . למה אתם לא נהנים ? למה הסגפנות הזאת ברוח התנועה המאוחדת , השומר הצעיר . אוהד : אני גם התנועה המאוחדת , אני גם השומר הצעיר . גבי : בסדר . אז אתה גם יודע לפחות איזה ייסורים אתה עובר עם זה . אוהד : כן , וגם סבא שלי היה השומר הצעיר , והוא דווקא אהב את השמלה האדומה . גבי : הוא אהב ? אוהד : מאוד . גבי : אולי זה הזכיר לו את אחד במאי . אוהד : הדמיון ניתן לנו ואנחנו לא משתמשים בו . דיברת על אנשים ששואלים – אולי זו דוגמה מובהקת לחוסר שימוש טוטאלי בדמיון . תמיד אמרתי , אני נותן לאנשים את העבודות שלי , אבל לא את העיניים לראות אותן . גבי : חבל . אוהד : אקסטזה של הכאוס – אני בוטה בכוונה – ערבוב התחומים בין המסודר לכאוטי . כאן אני מפריד . טשטוש הגבולות בין הסדר והכאוס , בין הטהור והטמא . טהור וטמא כמו שהם נפגשים בפשטנות שלהם , הטהור והטמא בתהליך , זה לא מה שנראה על הבמה , אלא קשור לרוחניות של הדברים שאני מביא לתהליך . לפני עשר שנים עשיתי את קיר , ותמי הייתה צריכה להתכופף עם התחת לקהל . מבחינתה זה היה טמא . היצירה לא עובדת במוסכמות של היומיום . בשבילי ההבדל בין טמא לטהור אינ...  To the book