תמה אחרונה לסיום

מרי ויגמן כותבת שבכל קריירת ההוראה שלה , " ניסיתי לפתוח לתלמידיי נתיבים שיובילו עמוק לתוך עצמם , ויביאו אותם לנקודה שבה הידע והגילוי נעשים אחד , שבה החוויה והיצירתיות חודרות זו אל זו " ( . ( 9 : 1966 Wigman היא חיפשה אחדות כזאת בהופעות שלה וביקשה לחלוק בה גם באמצעות הכוריאוגרפיה וההוראה . דברי הפרידה שלה חושפים את תשוקתה " לשמור על האש האמנותית מפני כיבויה – הניפו אל על את הלפיד ! " ( שם . ( 11 : היא דרשה גבורה , למרות העובדה שחייה עמדו בסימן של טרגדיה ושל חולשות אנושיות . היו באופייה נקודות עיוורות , שהיא מעולם לא הכירה בהן בפומבי . אנו זוכים להציץ בהן במאבקיה הפרטיים שמתועדים ברשומות ביומנה . התשוקה , הנחישות והכריזמה של ויגמן הפכו אגדתיות . כמו גם התרומות החדשניות שלה לאמנות המחול . היא נותרה , גם היום , דמות שנויה במחלוקת . היא המשיכה בפעילותה לנוכח הצלחות כבירות ולנוכח אכזבות , טרגדיות ושגיאות בשיפוט , כבירות באותה המידה . לסיפור חייה ולתמות של יצירתה ממדים אפיים . והיא המשיכה עד הסוף בעיניים פקוחות לרווחה , אפילו כשמאור עיניה הלך ודעך . למדו את התלמידים שלכם לראות ולקלוט בעיניים ...  To the book