הליכה ) Gehen ( הפעולה הפשוטה של הנחת כף רגל יחפה על הרצפה ניחנה במשמעות גדולה מבחינת ויגמן . הריקוד ברגליים יחפות ייצג התנתקות רדיקלית מהבלט – חזרה לאיכות ארצית יותר , כמו גם מרכיב שערורייתי מעט . קיי ברדסלי מספרת שכשהשתתפה בשיעורים של מריה תרזה דנקן בבית הקהילה ( settlement house ) היוונית בניו יורק , התרעמו הורים רבים על העובדה שילדיהם רוקדים בסגנון " כפרי " ברגליים יחפות . הרגליים היחפות נעשו סמל המודרניזם במחול מאז איזדורה דנקן , רות סנט דניס , גרהם , המפרי , ויגמן וממשיכי דרכן . כפות הרגליים מייצגות את ( היעדר ) הלבוש האחיד של המחול המודרני , כחיבור עיקש לאדמה וגם , חשוב מכול , ככלי חדש המסוגל למבע רהוט . ויגמן כותבת על כפות הרגליים : כפות רגליו של הרקדן אוהבות את הקרקע . כמו חיות קטנות ומבויתות הן מתרוצצות להן על הרצפה בזדוניות מודחקת , אוצרות כוח לקראת קפיצה . הן חובטות ברצפה , לופתות אותה באצבעות , לוחצות כנגדה , לוחשות לה רזיהן . ( 118 : 1973 Wigman ) ההליכה והריצה נעשו מרכיבים קבועים בכוריאוגרפיה של המחול הפוסטמודרני . אצל ויגמן , לא הייתה ההליכה יומיומית , אלא כללה קשת של צ...
To the book