|
|
על מנת להכיר את מפעלו של מחבר ספר יצירה בתחום הבלשני יש לבחון תחילה את הבלשנות בעת העתיקה בכלל , ואת הבלשנות היוונית בפרט . 166 לדעת חוקרי מסופוטמיה , קדמה הבלשנות לפילוסופיה , מן הטעם הפשוט שהאימפריות הגדולות חיו אז בסביבה רב – לשונית וניהול ענייני הממלכה היה תלוי במנהל תקין , ככתוב ( אסתר א , כב ) : ‘ וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו ' . לבלשנות זו היה אופי מילונאי — רשימות מקבילות של מילים בשתי שפות ( ואף יותר ) — או רשימת נטיות הפועל . לכלל דיון תאורטי ועקרוני בשפות לא הגיעו חכמי המזרח עד אשר התפתחה הפילוסופיה היוונית , ומתוכה צמחה הבלשנות היוונית ( שעוד נדון בה בפרק זה ) . נזכיר כאן כי את הדיון בספר יצירה פתחנו בסקירת הידע המתמטי של המחבר , ושילוב זה של מתמטיקה ובלשנות הגלומים באישיות אחת מוכר לנו מתקופות מאוחרות יותר , כגון אצל רב סעדיה גאון ור ' אברהם אבן עזרא . גם היום יש הטוענים כי המצטיינים בדקדוק ( שהוא תת – תחום בבלשנות ) הם מתמטיקאים בנפשם , אך משמעותה של הערכה זו — יש להסתפק בעניינה . 167 כפי שצוין בתחילת הפרק , בדיון על תולדות המחקר ב...
To the book |
|
|