ביטויים של סולידריות בין הנשים בנובלה

על אף בעיות הבריאות והפרנסה במשפחתה של רחל , היא מתעניינת בשלומה של אחותה מירה . בשיחתה עם אפרים על מירה הוא מגיב על חוסר שביעות הרצון של מירה וטוען שמצבה טוב מזה של בנות ישראל . רחל משיבה לו שהחיים האלה אינם מספקים את אחותה , ושנפשה אינה נפש אידילית . נראה שרחל אינה נוקטת עמדה שיפוטית כלפי סגנון החיים הנהנתני שאחותה שואפת אליו : היא מסבירה לאפרים במשפטים כוללניים וייצוגיים ש " אינך יודע את לב האשה . מה שנראה לכם מספיק , ואולי גם טוב או טוב מאוד – לה אין בכל זה משום סיפוק " . גם כשאפרים טוען בפניה שביחסים בין גבר לאישה אין צורך ברומנטיקה , ושהיא מיותרת ולא נחוצה , רחל טוענת שלנשים הרומנטיקה נחוצה מבלי לחשוף את רגשותיה שלה : " לרוב הנשים – זה נחוץ ונחוץ " . מדבריה ניתן ללמוד שאישיותה מוצגת כדמות כנה שפיה ולבה שווים . רחל מקדשת את הגשמת מטרותיה , אף אם הגשמה זו כרוכה בקושי קיומי כלכלי . השיחה בין שניהם משקפת את ההבדלים המגדריים ביניהם : הגברים נוטים לענייניות , ואילו הנשים מעוניינות בקשר רווי רגש , שימת לב ומחוות של חיזור . גם בהתנהגותה של מירה כלפי סטילה ישנם גילויי סולידריות . מירה סול...  To the book