קולותיהן של הנשים היהודיות בסיפור 'רקמה': פרגמטיזם

ה ' דודה ' , אמו החורגת של המספר לכאורה נשענת אמו החורגת של המספר , ה ' דודה ' , מרת רודורפר , על מצבה כאישה נשואה , ודומה שבלא נישואיה אין לקולה משמעות : הנישואים מבחינתה חיוניים לקיומה , וכראיה לכך אפשר לציין את נישואיה השניים לאחר התאלמנותה . עם זאת , נראה שבחייה כאישה נשואה היא גם מייחדת זמן לפעילות עצמאית שהיא יוזמת כדי לתרום לפרנסת המשפחה . היא מחליטה למשל להפסיק את עבודתה של המשרתת כדי להקל על עול הפרנסה של בעלה , ואת החדר שבו לנה המשרתת היא מחליטה להשכיר . כמו כן , היא מסייעת לפרנסת המשפחה בעבודת כפיים , במכירת לחם וחלות שאפתה במו ידיה , והמוניטין שהיא רוכשת לה בעבודתה זו " – ( מוניטין יצאו לאפיית ה ' דודה ' והיו באים בעיקר מפקידי הרשות לקנות ושילמו בעין יפה ) " – מלמדים על הירתמותה לפרנסת המשפחה ועל מקצועיותה . ראוי לשים לב שהאפייה מתבצעת במרחב הביתי שלה , וכך מודגש מצד אחד החיסכון הכלכלי שהיא שותפה לו , אך מצד שני גם מוגדר קולה : היא נוהגת על פי אמות מידה המוכרות לה כאישה דתית , ולכן קולה שומר על צביונו הביתי , היהודי . קולה הכלכלי של ה ' דודה ' ניכר כאמור בזיקה להתרחשויות במ...  To the book