לצביונה של החברה היהודית ולמאפייניה

בעיירה ל ' מתגוררים יהודים לצד גויים . מעמדם הכלכלי של היהודים בעיירה נמוך . עשרות שנים הם תלויים בפעילותו של בית המבשל , המספק משרות בלתי פרופסיונליות ליהודים ולגויים כאחד . הדמויות הבולטות בקהילה היהודית בעיירה שמבוססות מבחינה כלכלית ואינן זקוקות לעבודות הדחק שמציע בית מבשל השיכר – הן מעטות . רוב אנשי העיירה היהודים הם שומרי מצוות , המתגוררים בחלק נפרד מזה שבו מתגוררים הגויים . הנחל העובר בעיירה הוא מקום מפגש מעניין בין אלו לאלו . במקום מתקיימת פעילות מסחרית , המשקפת את ההוויי החברתי השורר במקום בין יהודים לערלים ונקשרת אף למנהגים של ההוויי היהודי המסורתי . הדיג בנחל המשופע בדגי קרפיון רבים ושמנים אסור , מלבד הדייג של הגראף , המגיע מדי פעם למטרה זו . פקידי החצר המעוניינים בהכנסה צדדית נוהגים להתעלם מאיסור זה ושולחים את אנשיהם לדוג קרפיונים , והם מחביאים אותם במגפיהם . בדגים הם נוהגים לסחור עם היהודים שמבקשים לקנות דג לארוחות השבת , ותמורתו נותנים היהודים לערלים יי "ש או כוס רום חריף . תיאור זה משרטט תמונה אידילית בין בני שתי הדתות ומדגיש לענייננו את המנהגים היהודיים הקשורים למיני מזו...  To the book