עיקר מחשבתה של חנה הוא לטובת כלל בני משפחתה – דאגה לפרנסתם ולרווחתם של אחיותיה , גיסיה ואחייניה , והיא קשובה להם ולעמדותיהם . למשל , כשאחיותיה וגיסיה מלינים על שבעלה אינו תורם לפרנסת המשפחה , היא מדברת אתו ומנסה לשכנעו לתרום כפי יכולתו , ואף מצליחה בדרך השכנוע הסבלנית שנקטה בה . בתור בעלת בית המבשל היא מנהלת את המפעל ביד רמה רציונלית ומקצועית , ואיננה מניחה לעניין אמוציונלי להחלישה . כך למשל אין היא מתייאשת לנוכח האסונות האישיים שפקדו אותה לפני הקמת בית המבשל ובתקופת ניהולו , כגון מותם של שני בעליה ושתי בנותיה בפרקים שונים בחייה . במהלך עבודתה היא נפגשת עם בעלי מקצוע שונים ומעסיקה פועלים ופועלות , יהודיים וגויים מן העיירה . בית המבשל בניהולה של חנה אינו רק מקום עבודה לפועליו , אלא אף משמש מקום המעניק שירותים סוציאליים ועזרה וולונטרית לנזקקים . חנה מקצה למשל חדר לפועל שנפצע ונעשה משותק ומאפשרת למשרתו להתגורר עמו בבית המבשל כדי לסייע לפועל הנכה . פעם בשבוע היא מחלקת לכל יהודי העיירה שיכר חינם אין כסף , והם מצדם מקבלים את ההטבה בברכה ומגיעים עם כלי קיבול ריקים כדי ליהנות מן המשקה . ביוזמת...
To the book