פרק עשרים וחמישה: הבעלות הלאומית על המקרקעין: העת לבחינה מחדש

רחל אלתרמן כותרתו של ספרנו היא " נטורי קרקע " . כוונתנו המקורית ייחסה מושג זה לחברי מועצת מקרקעי ישראל וראשי מינהל מקרקעי ישראל ( כיום רשות מקרקעי ישראל ) לדורותיהם . אולם בשנים האחרונות , דווקא לאחר שנושא המקרקעין הלאומי יצא סוף סוף מתוך ארבעת הקירות של מינהל מקרקעי ישראל והחל לעניין את הציבור הרחב ( כמתואר בפרק , ( 24 קמו נטורי קרקע מזן חדש . נטורי הקרקע החדשים מרבים להשתמש בסיסמה " הקרקע היא של כולנו " - סיסמה שלא נשמעה במחוזותינו מזה דורות ( אם בכלל ) . עוד יותר מנטורי הקרקע הוותיקים , החדשים מגנים בלהט על המשך הבעלות הלאומית על המקרקעין כערך העומד בפני עצמו , ללא נכונות לבחון את התועלות והעלויות של המשך מדיניות גורפת זו . אולם , בעלות ציבורית על מקרקעין אינה ערך עצמאי . כמו כל מדיניות ציבורית , צורות חלופיות של זכויות במקרקעין אמורות לשרת יעדים ציבוריים באופן יעיל ומועיל . הסכנה הגדולה של מדיניות ציבורית היא " אפקט הנעילה" או " תלות בשביל הסלול " ( . ( Path dependency הכוונה היא לתופעה הנפוצה שבה מקבלי החלטות מתמידים במדיניות קיימת הרבה מעבר למשך חיי תועלתה . 1 מטרתו של פרק זה , ה...  To the book