קבוצות אינטרס בחברה הישראלית

שתי הגישות התיאורטיות שהצגנו ( הפלורליסטית והאליטיסטית ) מגדירות באופן שונה את היחסים שבין קבוצות אינטרס , חברה ומדינה ומציעות הסברים שונים למידת ההשפעה שיש לקבוצות האינטרס על המדיניות הציבורית . בחלק זה נבחן באיזו מידה מתאימות התיאוריות הללו לניתוח ואפיון השפעתן של קבוצות עניין בישראל . המציאות הישראלית , טוען אריאן ( , ( 296 : 1985 " שונה לחלוטין מהתיאוריה הפלורליסטית של ייצוג קבוצות אינטרס " . זאת מאחר שמדינת ישראל היא מדינה עם מערכת פוליטית קטנה , ריכוזית ובירוקרטית ולכן עיקר הכוח המינהלי והפוליטי מצוי בידי מספר מצומצם של אנשים . עובדה זו מאוד מקשה על פעילותן , מגוונן ומידת האפקטיביות של קבוצות האינטרס בחברה הישראלית . 6 6 במערכת גדולה ולא ממורכזת , כמו המערכת האמריקאית , לעומת זאת , יש נקודות גישה רבות ( 435 חברים בבית הנבחרים , 100 סנטורים ונשיא ) וכלי התקשורת ממלאים תפקיד מכריע בהפעלת מערכות כלל ארציות . לכן , יש פוטנציאל גדול לפעילות של קבוצות אינטרס ( אריאן , . ( 297 - 296 : 1985 לקבוצות אינטרס בישראל קשה לפעול גם בשל מיעוט הנושאים שעל סדר היום הציבורי . העדר נושאים , מקטין את...  To the book