הבעלות על קרקע ציבורית/לאומית בישראל

" אם יש תחום בו ישראל בולטת כיוצאת דופן אחת ויחידה בין כל המדינות הדמוקרטיות בעלות כלכלה מפותחת - ובקרוב יהיה ניתן להוסיף גם את מדינות מזרח אירופה הקומוניסטית לשעבר " , טוענת אלתרמן ( , ( 535 : 1998 " הרי זה התחום של מדיניותה הקרקעית " . מדינת ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם בה 93 % מהקרקעות מצויות בבעלות ציבורית , אם בידי המדינה , הקרן הקיימת לישראל או הרשות לפיתוח . הבעלות הציבורית על הקרקע עוגנה בחוק היסוד : מקרקעי ישראל , התש " ך - , 1960 המבטיח כי " הבעלות בהם ] בקרקעות הציבוריות ] לא תועבר , אם במכר ואם בדרך אחרת " . מכאן , שבמדינת ישראל במונח בעלות ציבורית הכוונה לבעלות לאומית . בהשוואה למדינות המערב , מסבירה אלתרמן ( , ( 5 : 1997 המדיניות הקרקעית הישראלית יוצאת דופן בשלושה אופנים . בהיקף הבעלות על הקרקע הציבורית / לאומית , באופן השימוש בקרקע ובשיעור הבעלות הלאומית על קרקע חקלאית . לאלה ניתן להוסיף גם את השוני ביחס לאופי הבעלות הציבורית ולמידת העניין הציבורי שמעוררת מדיניות זו . להלן הפירוט : א . היקף הבעלות על הקרקע הציבורית - מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי...  To the book