|
|
לאור ההיקף המצומצם של הבעלות הלאומית על הקרקע ומגוון השימושים המצומצם שאלו כוללים ( בעיקר משאבי טבע , פארקים ותשתיות לאומיות ) , לא מפתיע היה לגלות כי גם העניין הציבורי בקרקע שבבעלות לאומית במדינות המערב הוא מאוד מצומצם . יתירה מזאת , החל משנות התשעים של המאה העשרים , נוכח מגמות ההפרטה במדינות מערב אירופה , גם העניין בקרקעות שבבעלות מוניציפאלית " יצא מהאופנה " . במקום הדיון העקרוני בסוג הבעלות , ביתרונותיה ובחסרונותיה ( נושא שהעסיק חוקרים בשנות הששים והשבעים של המאה העשרים ) , אנו מוצאים עיסוק בבעיות שיוצרת הבעלות הציבורית או המוניציפאלית , או לחילופין בסוגיות מסוימות הנוגעות לשימוש הרצוי ברכישה לצורכי ציבור . בארצות הברית העניין הציבורי בקרקע שבבעלות ציבורית מתמקד באופן השימוש של האמריקאים במקרקעין הפדראליים ובדרישה מהממשל לספק לציבור יערות , חורשות , להגן על זנים מיוחדים של עצים ועל חיות נכחדות . עיקר תשומת הלב המחקרית והציבורית בסוגיה זו נוגעת לשאלות אקולוגיות - סביבתיות של שימור ופיתוח בר - קיימא . 15 גם בבריטניה העניין הציבורי מתמקד בסוגיות " אקולוגיות " שכוללות שימור משאבי הטבע ו...
To the book |
|
|