|
|
בפתח הספר ציטטתי מדבריו של גרשם שלום על נחיתותה של ספרות התיקונים . שלום ראה בה חיקוי לספר הזוהר אשר נופל ממנו בהרבה באיכותו הספרותית ומאופיין בבלבול אסוציאטיבי ובדלות סגנונית . 40 עם סיומו של הספר , לאחר שבפרקים השונים העמקנו בספרות זו ועמדנו על מאפייניה , ברצוני לשוב ולהתייחס לטענותיו . 41 חיקוי הזוהר – האומנם ? אל מול הקביעה כי ספרות התיקונים מהווה חיקוי לזוהר , אבקש לעמוד על אופייה כטקסט המושפע עמוקות מהזוהר אך נושא אופי עצמאי ומקורי . כפי שכל יצירה יונקת מקודמותיה , מ׳אבותיה׳ הטקסטואליים , כך בעל התיקונים יונק מספרות גוף הזוהר . העובדה כי מחבר נוטל מקודמיו אינה בהכרח עדות לנחיתותו , אלא לעתים למעמדו הסמכותי של הטקסט הראשוני ולהשפעתו המכוננת עליו . הרולד בלום מציג בניתוח תרבותי בעל מאפיינים פרוידיאניים את המניע הכפול של המשורר : הרצון להמשיך ולחקות את שירת ה׳אב׳ לצד השאיפה למקוריות וחדשנות . לדבריו , זהותו של היוצר מתפתחת מתוך מה שהוא מכנה ׳חרדת ההשפעה׳ – הניסיון למרוד וליצור דבר חדש תוך כדי הזדהות עם הקיים . 42 ברוח זו אבקש לתאר את ספרות התיקונים לא כחיקוי המנסה לגנוב את המקור , א...
To the book |
|
|