לדמותה של השכינה בספרות תיקוני הזוהר

ספר זה נועד למלא חסר מחקרי כפול הן מצד תיאור דמותה של השכינה בספרות הקבלה והן מצד חקר ספרות התיקונים . אבקש לעמוד עתה על הקשר הפנימי המתגלה בין התוכן לצורה בכתיבתו של בעל התיקונים , ועל האופן שסגנונו האסוציאטיבי והייחודי משקף את תפיסותיו הדתיות . אבקש להתבונן מפרספקטיבה חדשה על הנושאים שנדונו בפרקים הקודמים , ולהציע מודל שיחדד את חידושיו של בעל התיקונים ביחסו לשכינה . אצביע על מאפיינים מרכזיים בהבניית דמותה בספרות זו ועל הגוון הפרסונלי העז שבו היא נצבעת , ואעמוד על משמעויותיהם של אפיונים אלה לעולמו הדתי נפשי של המקובל ולתפיסתו את יחסיו עם האלוהות . תחילה אבקש להעלות השערה בדבר מניעיו של בעל התיקונים לעיסוקו האינטנסיבי בשכינה ובהעלאת מעמדה . ׳אבן מאסו הבונים׳ – המוטיבציה להאדרת השכינה מדוע בעל התיקונים מדגיש שוב ושוב את עניין מלאותה של השכינה , את היותה מולכת על הכול , מקום הייחוד והאמונה ? על פי העיון בדרשותיו יש לראות בפרויקט רחב זה המכוון להאדרת השכינה תגובת נגד לזלזול כלפיה . טיבה השונה של השכינה משאר הספירות , מעמדה הנחות וקשריה הרופפים ביחס למערכת האלוהית הם עניין נפוץ בכתיבה הקבל...  To the book