שיעור קומת השכינה – חזרה למיתוס הזיווגי

השכינה לתפארת ולשבח , מאידך גיסא מתגלה כאמור , שוב ושוב , כי שיעור קומתה קשור בתמונת זיווג שעל פיה היא נדרשת לזכר . נראה כי מענה מסוים למתח בין התפיסות השונות טמון בהבנת עומקו של המיתוס הזיווגי , כדו פרצופין דווקא ולא כאנדרוגינוס . 6 מיתוס זה איננו מכיר בתפיסות של אינדיבידואציה סגורה אלא רואה בתמונת הזכר והנקבה יחדיו יחידת שלמות בסיסית . ביחס לגופה ההולך ונרקם של הנקבה בדרשת התיקונים שלפנינו , מסתבר תפקידו הקריטי של הזכר כמשלים את גופה ומתוך כך כמעמידו . זהו תפקיד ארוטי , וכפי שראינו בשער על חיגרותה של השכינה , גם תפקיד תאורגי ומשיחי . בשונה מהמוזכר לרוב בספרות גוף הזוהר , בתיאורים שלפנינו בולטת העובדה כי לא הזכר הוא שמוצא את השלמתו בנקבה , אלא היא מועמדת בקומתה השלמה כישות מקבילה לשיעור קומתו שלו . אין היא מתוארת כאן ביחס לזכר כאחד מאיבריו . אף על פי שהזיווג עמו נתפס כתנאי להעמדת שיעור קומתה המלא , 7 היא איננה נמתקת בזכר ואיננה יורשת את גופה ממנו , כמתואר למשל באדרא רבא . הנכחתה של השכינה קשורה בהבניה מדויקת של איברי גופה אשר אינם מתוארים כמתכללים בזכר אלא במערכת של דו פרצופין זיווגית...  To the book