על אף עומס הפרטים וגודש הדימויים הניכרים בתיקון ו , יש לשים לב כי העמדת שיעור הקומה לשכינה זוכה לפתיחה ולסיום ובכך מסייעת ביצירת מסגרת אחדותית למעמד התקנת הגוף . בתחילתן של הדרשות נוכל למצוא הזמנה חגיגית של רשב״י את נשמות הצדיקים ואת אליהו בראשם להשתתף בקישוט הכלה : קם רבי שמעון ואמר : אתכנשו חיילין קדישין עלאין ותתאין , למחמי בקשוטהא דכלה , דהא חופה מתתקנא לגבה , וחתן קא נטיל לה תמן . פתח ואמר : אליהו , אליהו , נחית הכא , אנת וחיילין דנשמתהון דצדיקייא דמתיבתא עלאה ותתאה , לקשטא לכלה . מיד הא נחית אליהו בכמה חיילין דמלאכין וכמה נשמתין , פתח ואמר ... 6 תרגום : קם רבי שמעון ואמר : האספו צבאות קדושים עליונים ותחתונים , לראות בקישוטי הכלה , שהרי חופה נתקנת לה והחתן נוטל אותה שם . פתח ואמר : אליהו , אליהו , רד לכאן אתה וצבאות נשמות הצדיקים של ישיבה עליונה ברכות בחשבון על שער בת רבים״ דאינון אבהן הלכה כרבים דאינון תלת גוונין דעינא כמ״ש למעלה , ואח״כ הפנים שהוא מתתקנא בחוטמא והוא ״אפך כמגדל הלבנון״ שהוא באורח מישור כמו מגדל הלבנון , ואח״כ ״צוארך״ כו׳ , ואח״כ ״שני שדיך״ דמתתקנא עם הידין כמ״ש ל...
To the book