על דמות הנקבה החסרה באדרות עמד גם המחקר , ובעיקר לאחרונה במאמריה של שפרה אסולין . אסולין מחלקת בין שתי האדרות בעניין שיעור הקומה של הנוקבא . בשונה מהאדרא רבא החוששת מגילוי ערווה הכרוך בשיעור הקומה של הגוף , המזוהה עם הדין והערווה שהוא ׳סוד ה׳ ליראיו׳ , האדרא זוטא רואה בהעמדה זו , לדעת אסולין , העמדה מיותרת כי ׳את קומת האיברים הלא מגדריים כבר העמיד רשב״י בשתי האדרות׳ , 17 וכי ׳נוי דנוקבא כלא מנוי דדכורא׳ ( נוי הנקבה כולו מנוי הזכר ) . לדעת אסולין ייתכן גם כי החשש מגילוי זה קשור בטעמי צניעות ביחס לגופה של הנקבה המוגדר כ׳ערווה׳ . 18 ניתן להקשות על כך ולומר כי התיאורים המפורטים של ערוות הנקבה , ׳מעיה׳ ורחמה , כפי שהם מופיעים באדרא זוטא , אינם מאששים טענה זו ; טעמי הצניעות שהועלו באדרא רבא לא מנעו את היצירתיות הדרשנית מלפעול בכינוס האדרא זוטא , שם מופיעים שלל תיאורים אינטימיים . 19 ברצוני אם כן להוסיף על מסקנותיה החשובות של שפרה אסולין שני נימוקים נוספים להיעדר זה . הסבר אחד קשור בסכנה מפני גילוי הקץ , וזאת בשל הזיקה ההדוקה שבין גילוי הקץ לבין העמדת שיעור קומה אלוהי . כפי שראינו בדרשת הזוהר...
To the book