׳מה יפו פעמיך בנעלים׳ – תיקון ריטואלי מול תיקון עתידי

ההעמדה החלקית של המקובלים את השכינה בגלות ניכרת בדרשה הבאה , אף היא מתיקון יח שממנו הבאנו לעיל . הדרשה מתארת את ההתפעמות של הקב״ה מהעמדתן ומיופיין של רגלי השכינה , אולם כפי שנראה , אין מדובר בגאולתה השלמה אלא בהפוגה זמנית ממצבה הקשה , הפוגה המתאפשרת בשל קיום המצוות ודאגתו של המקובל למצבה : וכד שכינתא איהי עומדת על ישראל , וישראל אינון רגלין דקמת עלייהו בגלותא , קודשא בריך הוא משבח לה בהון ( שיר השירים ז , ב ) ׳מה יפו פעמיך בנעלים׳ וגו׳ . 18 ואינון דסמיכין לשכינתא בכמה רגלין דמועדים ויומין טבין , וכד אלין עאלין קודשא בריך הוא משבח לה בהון ׳מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב׳ , דאלין אינון דאתמר בהון ׳שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך׳ ואפיקנא פעמיך מן פעמים ונעלים אלין נעילת הפסח ונעילת עצרת ונעילת חג . 19 תרגום : וכאשר השכינה היא עומדת על ישראל וישראל הם הרגליים שעומדת עליהן בגלות , הקדוש ברוך הוא משבח אותה בהן – ( שיר השירים ז , ב ) ׳מה יפו פעמיך בנעלים׳ וגו׳ ... והם שסומכים את השכינה בכמה רגלים של מועדים וימים טובים , וכאשר אלה נכנסים הקדוש ברוך הוא משבח אותה בהם – ( שיר השירים ז , ב ) ׳מה יפו פ...  To the book