גלות – התעלות או נדודים: אימהות מול שותפות זוגית

במחקרו על דמות השכינה כ׳נוכחות האל בעולם׳ עמד א״א אורבך על מחלוקות מזמן התנאים בנוגע למקומה של השכינה לאחר חורבן הבית . גישה אחת רואה את החורבן כניתוק וביטול הקשר שבין השכינה לבין עם ישראל , ואילו השנייה , מבית מדרשו של רבי עקיבא , מדגישה את הקשר הנמשך ביניהם גם בגלות . 17 האחת מתארת את הגלות כהסתלקות השכינה למעלה , 18 והשנייה , לעומתה , מתארת אותה כגירוש עם ישראל בגלות . לדגמים שונים אלו השפעות ניכרות על ראשית הקבלה , כפי שהראתה ח׳ פדיה במחקריה , בנוגע לעיצוב תפיסת ארץ ישראל בזמן החורבן , קדושה ונבואה ועוד . בכתביהם של ראשוני המקובלים שאלת מקומה של השכינה לאחר החורבן נמצאת קריטית להבחנה שבין ׳ארץ של רוח׳ ל׳ארץ של ממש׳ , כמו גם ליחס הנובע מהן לחיים בגולה . 19 הבחנות אלה מן המדרש ומראשית הקבלה מסייעות לחידוד תפיסתו של בעל התיקונים . על פי תמונת ההסתלקות של השכינה והיאספותה אל הספירות העליונות 20 17 אורבך , אמונות ודעות , עמ׳ . 44 – 43 ׳אמר רבי עקיבא : אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול אמרו ישראל לפני הקב״ה ״עצמך פדית״ וכן את מוצא בכל מקום שגלו ישראל כביכול גלתה שכינה עימהם׳ , מכילתא...  To the book