חיים לימינליים עם השכינה בגלות – ספיות תאוסופית והיסטורית

בעזרת מונחים השאולים מתחום מחקר האנתרופולוגיה אבקש להצביע על מאפייניה של תפיסת הגלות של בעל התיקונים ומשמעותה . ואן גנפ הצביע במחקריו על חשיבותם היסודית של טקסי מעבר לחברה האנושית , ועל הפונקציה התרבותית והנפשית שהם ממלאים . ויקטור טרנר הרחיב הבנה זו להקשרים רחבים יותר ועמד על חשיבותם של מצבים לימינליים המייצרים טרנספורמציות חברתיות ורוחניות . 10 על רקע תפיסות אלה נוכל לאפיין את הגלות כמצב לימינלי , מצב ביניים של חיים על הסף , לאחר מה שלא יהיה עוד ולקראת מה שעדיין אינו הווה ( אמנם כמצב לימינלי , המאופיין כמצב מעבר זמני וחולף , הגלות היא מצב לימינלי מתמשך במיוחד ) . הגלות , ה׳ממוקמת׳ בין הזמן הקדום לבין זמן הגאולה העתידי , ובין המקום הקדוש הראשוני שאבד לבין המקום הקדוש העתידי , נחווית על ידי הגולים כהוויה לא הוויה , זמן לא זמן , מקום לא מקום . אך דווקא בשל כך היא מהווה , כפי שמהווים מצבי חיים ספיים , פוטנציאל של טרנספורמציה מהותית . ניתן לראות את צורת החיים המוצעת בה כעין טקס מעבר או אף טקס חניכה המאפשר להיאחז בלימינליות כדי להפיק ממנה רווח דתי . אל מול הסכנות הטמונות במצב הלימינלי של ...  To the book