גלות ואלוהות נשית: חולשה, נוכחות תמידית ואהבת רחם

לטענתי , ניתן להבין את בחירתו של בעל התיקונים בהצגת האם כמושא היחסים על רקע עיסוקו בחיים בגלות . הבחירה בדמות נשית הולמת את זיהויה של הנשיות עם חולשה ועם פגיעות ביחס למין הגברי . 97 הצגת אלוהות נשית חלשה ופגיעה תואמת אם כן היטב את מצבה של השכינה בגלות . בהתאמה לכך , צאצאיותם של הבנים מוגדרת בגלות אל מול ההורה החלש , ולא אל מול דמות ההורה בעל האמצעים , אדון האוצרות ואדיר הכוח , הרווח בחז״ל ובספרות הזוהר . הבנים אינם מוגדרים כבנים ביחס 95 על כיבוד ודאגה לשכינה כחלק ממצוות כיבוד אם ראו תיקוני הזוהר , הקדמה , ב ע״ב , וכן זוהר ח״ג ריג ע״א ; תיקוני הזוהר , תיקון ו ( בסוף הספר ) קמו ע״ב ; תיקון לג עח ע״א ועוד . וראו ישראלי , כיבוד אב ואם ; ליבס , האומנם בתולה . 96 וראו זוהר ח״ב צז ע״ב . על פי התפיסה המופיעה שם , הבן נגאל מרשותו של הסיטרא אחרא , המוגדר לפי זה כ׳הורה׳ , ועובר לרשות אמו , וזאת מגיל י״ג שנה עד גיל כ׳ . מגיל זה ואילך הוא עובר להיות ׳בן׳ לקב״ה . על הקשר המיוחד בין הבנים לאמם דווקא עומד כבר הזוהר בהדגישו את הדמיון האטימולוגי בין המילה ׳בינה׳ לבין המילים ׳בנים׳ או ׳בנות׳ , וכן ההגדרה...  To the book