מיתוס וריטואל: מרכזיותו של מיתוס הציפור הנודדת

אחד המדדים העיקריים לחדירתו של מיתוס אל התרבות הוא מידת השפעתו על הריטואל הנוהג , היינו יכולתו של המיתוס למשמע את הריטואל ולהטעינו בתכניו . 45 כך מתקיים חיזוק הדדי בין המיתוס לבין הריטואל : הריטואל מחזק את המיתוס על ידי הנכחתו בגוף , במרחב ובזמן , ואילו המיתוס מאשרר את הריטואל בהעניקו לו משמעות ופשר חדש . 46 אם נרצה לבחון את מרכזיותו של מיתוס הנדודים עם השכינה בגלות , נבקש אפוא את עקבותיו בתפיסותיו הריטואליות של בעל התיקונים . ואכן , כפי שראינו , מיתוס זה הוצג בדרשותיו לא רק כמפתח לפיענוח מקראות דסקריפטיביים העוסקים בנדידה , אלא חדר לתחומי הריטואל הנוהג בהווה , בהצגתו כתוכן הקבלי הפנימי למצוות שילוח הקן , כפי שראינו בדרשה מתיקון ו . אך יש לעמוד על היחסים המיוחדים הנוצרים כאן בין המיתוס לבין הריטואל – המיתוס כאן איננו מגבה את הריטואל הנוהג אלא דווקא מהפך ומעקר אותו מתוכנו המקורי העוסק בהפרדת האם מן הבנים . שכן יש סתירה בין פרשנותו המיתית של בעל התיקונים ליחס ׳האם על הבנים׳ לבין הדרך המעשית שבה מקיימים את המצווה . בהקשר זה אצטט מדבריו של תא שמע על התהליך הכרוך בסמל , ומהם תתחדד גם הבנתנו...  To the book