פרה אדומה אשר אין בה מום – השכינה בין טוב לרע

כאן יש לציין עניין עקרוני בספרות התיקונים , אשר אשוב אליו בהמשך , והוא יחס האהבה המוחלט של בעל התיקונים לשכינה . לעומת תפיסות קבליות רווחות וכתפיסת גוף הזוהר , העוסקות גם בחולשותיה ובקשריה לסטרא אחרא , הוא מדגיש את צדדיה החיוביים וממעט בתיאור שניות של טוב ורע ביחס אליה . דוגמה חשובה ומרתקת לעניין זה היא סמל הפרה האדומה , החביב על בעל תיקוני הזוהר . תיאורה המפורט ותפקידה של הפרה האדומה במקרא תואמים את תפיסתה של השכינה כבעלת יכולת ליצור טרנספורמציות רדיקליות בין טמא לטהור . 39 בזוהר מסמלת לרוב הפרה האדומה 36 תיאור זה , המהדהד את המאמר ׳חביב אדם שנברא בצלם׳ ( אבות ג , יד ) , מחזק שוב את הקשר המיוחד בין השכינה לבין האדם , ומחזק את הטענה כי השכינה פועלת בו , משרטטת את פניו , בוראת אותו בדמותה . על כך ראו להלן על הדרשה ׳נעשה אדם׳ . 37 על חיות המרכבה כסמל לריבוי פרצופים ומופעים ראו ליבס , הכרת פנים , עמ׳ ; 198 – 197 מילון ספר הזוהר , עמ׳ . 74 – 65 38 יחזקאל א , י . 39 ׳זאת חקת התורה אשר צוה ה׳ לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על׳ , במדבר יט , ב . ...  To the book