מבוא

ספר זה עוסק במעמדה המרכזי של השכינה בספרות תיקוני הזוהר . בתשתיתו עומדת ההנחה כי דמותה של השכינה חיונית לפיענוחה של ספרות זו , הן בבחינת מוטיב ספרותי מרכזי והן כמפתח פרשני עקרוני . הבנה זו מאפשרת לטענתי עמידה מלאה יותר על מהותה של ספרות תיקוני הזוהר , תכניה ותכליתה . הספר מציע השלמה לחסר כפול במחקר הקיים , הן לגבי אופייה של ספרות תיקוני הזוהר , והן לגבי דמותה של השכינה כפי שהיא מעוצבת בספרות זו . מצד אחד , ספרות תיקוני הזוהר נחשבת לספרות סבוכה וקשה לפיענוח , רושם הנובע מעומס האסוציאציות , הדימויים והגימטריות , ומן הקושי לחלץ מתוכם אמירה מסודרת או רעיון מגובש ועקבי . על קושי זה אני מבקשת לענות על ידי ההצעה כי דמות השכינה היא מוקד רעיוני וספרותי מרכזי של ספרות תיקוני הזוהר . מהצד האחר , יש לומר כי למרות עושר המחקרים על השכינה בעולם הקבלי , בולט חסרונו של מחקר העוסק בדמותה בספרות התיקונים . עיון במקומה של השכינה בספרות זו יסייע להבנת דמותה של השכינה בקבלת ימי הביניים , ולהכרה בהשפעותיה הבולטות של ספרות התיקונים על התרבות היהודית שלאחריה . לטענתי , ספרות התיקונים היא אחת מאבני הבניין היסוד...  To the book