ההשקפה שעשן קטורת מחטא ומנקה את האוויר ממחלות עוברת כחוט השני בספרות היהודית עד למאה ה . 19 דב שוורץ בספרו ״קמיעות , סגולות ושכלתנות בהגות היהודית בימי הביניים״ דן בהשקפותיהם של חכמים למכאניזם של הקטורת בזמן מגפה עד לשלהי ימי הביניים . אציג חלק מממצאיו ואראה את המשכיות השקפה זו עד למחצית השנייה של המאה ה . 19 רבי יוסף בן אליעזר טוב עלם הספרדי ( טולדו ? 1388 - 1335 ) הסביר כי סגולתה של הקטורת נובעת מכך שהיא מסירה את העיפוש של המגפה והציג כדוגמה לכך את סיפור קורח ועדתו . לעומתו רבי שלמה אלקונסטנטין , שפעל בספרד במאה ה 14 ונמנה עם בני החוג הניאופלטוני , טען שהקטורת במעשה קורח הועילה בדרך הסגולה , משום שטמונים בה כוחות נעלמים שאין להם הסבר רציונאלי במבנה או באיכות של החומר . הקטורת גרמה בסגוליותה לשריפתם של מאתים וחמישים מקטירי הקטורת ולירידתם חיים שאולה של קרח ואנשי ביתו . במכאניזם של הקטורת דן גם רבי מנחם תמר , שפעל בסלוניקי במחצית השנייה של המאה ה . 15 בהערותיו לפירושו של רבי אברהם אבן עזרא לסיפור הקטרת הקטורת של אהרן בזמן המגפה ( במדבר יז , א ) טוען תמר כי מעבר לסגולותיה המאגיות של...
To the book