השימוש בקטורת למטרות מאגיות מתועד בחיבורים ובכתבים יהודיים רבים במהלך התקופות ההיסטוריות . הקטרה משולבת בשורה של טקסים מאגיים , ומתברר כי נחשבה ליסוד אינטגראלי בעולם הכישוף . העיסוק בספרות מאגית בכלל , ובזו הדנה בפרקטיקות של קטורת במסגרת כישופים בפרט , מעורר לא מעט בעיות מתודולוגיות , במיוחד בשל חוסר הגדרה ברורה וחד משמעית מהי מאגיה . אחת משאלות היסוד בתחום זה היא אם קיים בכלל הבדל בין מאגיה לבין עולם הדת או שמא במונחים של העולם הקדום המאגיה נחשבה למדע לכל דבר . סיפור ההקטרה של אהרן למיגור המגפה שפשטה בעם בעקבות חטאם של קורח ועדתו ( במדבר יז ) משקף את הקושי האובייקטיבי להגדיר את אופייה של הקטורת במקרה זה . מצד אחד ניתן להבינה כפרקטיקה מאגית אירציונאלית ומצד אחר 4 על הצעות החוקרים להגדרת המאגיה ראה למשל שקד , שלום , עמ׳ ; 197 שקד , יהדות ואסלאם , עמ׳ ; 9 אידל , יהדות , עמ׳ . 25 על היחס שבין דת ומאגיה ראה למשל פרייזר , הרצאות , עמ׳ , 35 . 279 , 127 דיון רציני ומעמיק הסוקר את הגישות השונות לשאלת ההגדרה של המאגיה ויחסה לעולם הדת או המדע ראה הררי , הכישוף היהודי , עמ׳ . 121 - 17 בסיכום הדיו...
To the book