sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
בתרבויות העולם מקובלות תערובות רבות ומגוונות של בשמים או תבלינים המשמשות לבישום או למטרות קולינריות . דוגמאות לכך הן הקארי הצהוב ( Curry ( powder והגאראם מסאלה ( ( Garam masala במטבח ההודי ; חוויאג׳ קפה או חוויאג׳ מרק במטבח התימני ; פוטפורי ( ( Potpourri ו״ארבס דה פרובאנס״ בתרבות הבשמים והמטבח הצרפתי . רוב התערובות הללו נמכרות בצורה של אבקה , כך שלא ניתן להפריד בין רכיביהן ולברך על כל רכיב בנפרד . בתלמוד לא נידונה הברכה על בושם או מוגמר המכיל רכיבים ממוצא שונה . בסוגיה בברכות מג ע״א הוזכרה ברכתו של מוגמר המכיל חומר ארומאטי מהעץ בלבד , ולא הועלתה כלל לדיון השאלה כיצד לנהוג במקרה של תערובת ריחנית המכילה עצים ועשבים . בושם המכיל סיגל ריחני ויסמין נזכר בפרשנות של הגאונים למונח התלמודי ״משחא טחינא״ , אולם לא נידונה שם השאלה מהו הרכיב הקובע את הברכה . ערבוב של חומרי בושם שונים יחדיו היה מקובל בתעשיית הבשמים הקדומה . על התועלת הטמונה בכך כותב רב סעדיה גאון ביצירתו ״אמונות ודעות״ , תוך העברת מסר חינוכי לקהל קוראיו . במאמר העשירי שכותרתו ״במה הטוב לאדם לעשותו בעולם הזה״ , הוא טוען כי חיים מאוזנ...  To the book
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help