פרק ב ייצור והתקנה של בשמים: שיטות ותמורות היסטוריות

הכנה של שמנים מבושמים או של קטורת קרויה במקרא ״מעשה רקח״ או ״מרקחת מעשה״ , ובלשון חכמים ״פיטום״ . העוסק במלאכת הכנת הבשמים והקטורת קרוי במקרא ״רקח״ . בספרות חז״ל נזכרו מתקיני בשמים בעיקר בכינוי ״פטמין״ או ״פטמים״ . מסתבר שהמונח בּשּׂ ם כללי יותר ומתייחס לאדם המוכר או המייצר מיני בשמים . מלאכת הריקוח של הבשמים דרשה ידע מקצועי ומומחיות באשר לחומרי הריקוח , טיבם ואיכותם וגם בקיאות בטכניקות הכתישה והערבוב של החומרים ( איור . ( 5 אשר על כן משפחות של פטמין כמו בית אבטינס , שהכינו את הקטורת במקדש בימי הבית השני , שמרו בסוד את הידע המקצועי שלהם בתחום זה . 1 על שמן המשחה המבושם שמשחו בו את כלי המשכן ובעלי תפקידים פולחניים נאמר בשמות ל , כה : ״שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח״ . מונח זה נזכר גם בהקשר להכנת הקטורת הפולחנית ״ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח״ ( שמות ל , לה ) . המונח ״מרקחת מעשה״ נזכר בדברי הימים ב טז , יד . 2 ראה למשל תוספתא , יומא ( כפורים ) ( ליברמן ) ב , ו וכן תוספתא , שביעית ( ליברמן ) ו , יג : ״אין מפטמין שמן של שביעית אבל לוקחין שמן ערב לסיכה מכל מקום״ . והשווה כריתות ג ע״א : ״המפטם ...  To the book