ב. חריגים לדרישת ההדדיות

. 268 § הנטייה לקיים את דרישת ההדדיות ככלל , ויחד עם זה להכיר באפשרות לסטות ממנה , כאשר הפעלה דווקנית של הדרישה האמורה עשויה לגרום לעיוות הצדק במשפט , 19 בע '' א 258 / 88 פיכטנבוים נ' רשם המקרהעץ ( טרם פורסם ) קיבל אומנם בית המשפט העליון את טענתו של זר להליך בדבר השתק פלוגתא . אולם פסק הדין אינו דן בסוגיה הכללית של הדדיות בהפעלתו של מעשה בית דץ , ובשאלה העקרונית , אם יש לבטל את דרישת ההדדיות ולהרחיב את תחום חלותו של מעשה בית דין , באופן שגם מי שאינו קשור בפסק הדין יהא רשאי להסתמך עליו כמעשה בית דין נגד מי שהיה צד להליך שבו ניתן פסק הדין . מאפיינת את שיטת המשפט הישראלית . גישתו של בית המשפט העליון לגבי תביעות עוקבות נגד חייבים יחד ולחוד , כאשר חבותו של האחד כלפי הנושה נגזרת מחבותו של האחר כלפי הנושה , היא הדוגמה הקיימת לכך . במקום אחר דנו בכך בפירוט , אולם כאן המקום לחזור על עיקרי הדברים , כדי להציג את הנטייה העקרונית של השיטה הישראלית כלפי כלל ההדדיות . בע"א 49 / 63 צוקר נ' ליבוביץ ובע"א 7 / 64 שור נ' מדינת 1 ! "i ^ s קבע בית המשפט העליון , שכאשר נדחתה תביעתו של הנושה נגד החייב העיק...  To the book