א. העיקרון

. 265 § הכלל הוא , שכוחו המחייב של פסק דין גברא הוא בין הצדדים להתדיינות בלבד ' . תורת "הקרבה המשפטית" ( rivityp ) מרחיבה את גבולות תחולתו של פסק הדין גם לגבי זרים להליך , המקיימים יחס של "קרבה משפטית" כלפי מי שהיה בעל דין . עקרון ההדדיות מסייע לשמור על גבולותיו של פסק דין גברא , בקובעו , שפעולת המניעות של פסק הדין צריכה להיות הדדית , לאמור : יהא רשאי ליהנות מפירות המניעות שיצר פסק הדין רק מי שהיה נמצא קשור בכוחו הקונקלוסיבי של פסק הדין אילו היתה טענת ההשתק מועלית נגדו . זר להליך , שאינו קשור בפסק הדין , אינו רשאי אף להסתמך עליו כהשתק כלפי בעל הדין יריבו . יהיה עליו להוכיח את תביעתו או את הגנתו בלא שייהנה מן היתרונות המניעותיים שמצמיחה הכרעה שיפוטית קודמת . כלל ההדדיות נוסח על ידי השופט זוסמן בע"א 143 / 51 ראש העיר רמת גן נ' חכרת פרדס ינאי בע"כע בזו הלשון : " אין אדם נהנה מהכרעה שנפלה במשפט , אלא אם כן היה קשור בה , לו ניתן פסק הדין נגדו " . ובע"א 718 / 75 עמרם נ' םלןורניק 5 חזר מ"מ הנשיא ( זוסמן ) וביטא רעיון זה כדלקמן : " אומרים כי ההשתק הוא הדדי , היינו אין משתיקים טענת בעל דין אם...  To the book