ג. התנאה בדבר כוחו המחייב של פסק־הדין כמעשה־בית־דין

. 153 § עד כה הנחנו , כי לא נכללה בפסק הדין שהושג בפשרה כל התייחסות מפורשת לכוחם המניעותי המחייב של ממצאים שנקבעו בו בהתדיינויות אחרות בין אותם צדדים . אך יש להתייחס גם לאפשרות כזו . כהסכם שנערך בין הצדדים , מעוצב תוכנו של פסק הדין על ידם 30 וניתן לשינוי או 28 ליוצא-מן הכלל ראה להלן , סעיף . 154 29 כגון הסכום שנתבע בתובענה הראשונה או נושא המחלוקת שהועלתה במסגרתה , וכן השאלה אם היתה התדיינות נוספת בצפייתם של בעלי הדין בעת מתן פסק הדין בתובענה המקורית . ראה : Moore ' s ; Sec . ; 0444 [ 3 ;] yPoiask , supra note 1 והשווה לפסק הדין בע '' א 25 / 64 אקהייזר , לעיל הערה . 24 ניתוח עובדות המקרה שם היה מוביל , לדעתנו , את בית המשפט לאותה מסקנה שאליה הגיע בפועל גם על פי הגישה המוצעת למעלה , לאמור , בהיעדר התנאה מפורשת בין הצדדים , לא היה ניתן ללמוד על כוונתם לכבול עצמם בעתיד , בהתדיינויות אחרות , בשאלת זכותו של המערער להחזיק במקרקעין , נשוא המחלוקת . 30 אין הוא חייב להיות בגדר העתירה המקורית שבכתב התביעה ובלבד שלא יחרוג מגבול סמכותו של בית המשפט . ראה ע '' א 165 / 50 ע 8 שטיין , לעיל הערה , 2 בע...  To the book