חיקוי, תואם ופונקציונליות

רבים מהממציאים במאה ה 18 התייחסו לחיקוי כאל איכות אסתטית . מבחינת היצרנים החיקוי לא היה יצירת העתק זול וגס , אלא ייצור של אובייקטים העשויים בדרך כלל מחומר אחד בחומר אחר , בצורות אחרות . לא פעם החיקוי עלה על המקור ביצירתיות שבו ובערכו . המסחור של מוצרי מותרות , שהיו עשרות שנים קודם לכן נחלתם של חצרות מלוכה ואצילים , באמצעות מוצרי צריכה המחקים את מוצרי המותרות , נתפס כפעולה יצירתית וכחלק אינטגרלי מפיתוחן של המצאות . במהלך המאה ה 20 ניתן לראות ביטוי להמצאה וליצירתיות שבחיקוי בעצם ההסבה של מוצרי צריכה ממתכת ועץ לפלסטיק . וביתר שאת ניתן לראות את התחכום שבחיקוי במעבר מהמוחשי , האנלוגי , לדיגיטלי . לדוגמה , תכנת הפוטושופ , שהיא המרתו של חדר החושך הצילומי למערך מתוחכם של אותות חשמליים , סמלים וייצוגים . הדבר נכון גם לגבי תכנת הוורד ולאין ספור תכנות נוספות בתחומים מגוונים של תעשייה , מסחר , עיצוב וטכנולוגיה . גם הקשר בין מותרות להמצאה , לחדשנות , לחיקוי ולטעם אסתטי נעוץ בביקוש – אותו צד בחקירה ההיסטורית שהוזנח לטובת חקירת היבטי התיעוש . הביקוש מצד האוכלוסייה הלך וגבר עקב הקצאה מחודשת של משאבי...  To the book