עיצוב וצריכה: השימוש בטובין בהקשרים תרבותיים

על פי אחת האקסיומות הבסיסיות של המודרניזם בעיצוב , הצורה מתגבשת לאחר הגדרת תפקידו של האובייקט . פריטים מסוימים נתפסים כיפים משום שהם משקפים באופן מדויק את תפקודם . מוצרי הצריכה מתייחסים אפוא לצורך האנושי ולמטרה החברתית ; צורתם מותאמת למטרה זו , ועל כן הם נתפסים כיפים . הדעה הרווחת היא שקביעה זו אינה חלה על אמנות , שכן קיימת בה הפרדה מוחלטת בין השימושי לאסתטי . ניתן לנתח את תחום העיצוב על פי הערך השימושי שהיצרנים והצרכנים משלמים עבורו למעצבים , כלומר על פי יחסי הגומלין שבין היצע לביקוש . ואולם ניתוח זה עלול לצמצם באופן ניכר את הבנת טבעו של העיצוב בהתייחס לביקוש , שכן לא ניתן להבין את האופן שבו הצרכנים מעריכים סחורות במונחים כלכליים רציונליים בלבד . רציונליות מוחלטת תובעת שכל אובייקט או שירות יהיו סחירים , אך בפועל אובייקטים רבים אינם נכללים בהעדפותיו של הצרכן , שכן עליהם לקבל הרשאה חוקית ותרבותית . כמו כן מוצרים רבים מעוררים רתיעה , ולכן 1 ראו הרחבה על כך : פרסונס וקרלסון , , 2012 פרקים 3 ו . 4 2 ראו : דאגלס ואישרווד , , 1979 עמ׳ ; 66 לורי , , 1996 עמ׳ . 12 - 10 נדחים על ידי הצרכנים . ...  To the book