|
|
בפרקים הקודמים נפרסו עקרונות היסוד של האסתטיקה , אך כבר שולבו בהם תפיסת עולם וכיוון מחקרי באשר לטבעו של האובייקט המעוצב . בפרק 3 דנו במשנתו האסתטית של קאנט ובפרשנותה של פורסי לגבי הגדרת אובייקט צריכה . התברר שהמושג ״יופי נלווה״ אינו מייחד שיפוט של מוצר צריכה מעוצב . השימוש ב״יופי נלווה״ בשיפוט האסתטי מתאים בסופו של דבר לשיפוט סינגולרי , ואינו מתאים לשיפוט של אובייקט מעוצב המצוי בריבוי , ושתכליתו אינה בהכרח חופפת את השימוש שלו , ועקב כך הוא אינו טוב לסוגו . לכן ״יופי נלווה״ ככלי לשיפוט אסתטי בהחלט מתאים לדוגמאות שהציע קאנט והוגים נוספים בעקבותיו , אך קשה לראות את השיפוט הזה מתקיים מול מוצרי צריכה מעוצבים . יתרה מזאת , מתברר שכדי לשפוט מוצר צריכה מעוצב יש להביא בחשבון את ההיבט התרבותי והיידוע התרבותי . רק כך נוכל להסביר את הרלוונטיות , העכשוויות , האפנתיות והחדשנות המאפיינות את האובייקט האסתטי המעוצב לצריכה , קרי את המוצר . פורסי ניסתה להוכיח את הרלוונטיות והקשר התרבותי של האובייקט האסתטי באמצעות סגנונו הטלאולוגי ( התכליתי ) , כפי שרוברט ויקס מציע . הצופה מעריך את הסגנון בהתייחסו לשלל הא...
To the book |
|
|