שופנהאואר והעמדה האסתטית: סובייקט של ידע נטול כל רצון

שופנהאואר – שבא לאחר קאנט , שעליו ארחיב את הדיון בהמשך – מהווה חוליה חשובה בהגות האסתטית ומקשר בין האסתטיקה שלאחר קאנט להוגי המאה ה . 20 שופנהאואר מהדק ומחזק את ייחודה של העמדה האסתטית . הוא היה ההוגה הראשון שהתנתק לגמרי מן המונח ״טעם״ ומשיפוט הטעם , וביסס תאוריית עמדה אסתטית ( aesthetic . ( attitude theory שופנהאואר מעלה את יצירת האמנות לדרגה של סמן המציאות האמתית , סוג של חלון לעבר מציאות אמתית . את האמן הוא מעלה לדרגה של מורה דרך בסבך הקיום האנושי . עם מקומה המיוחד של העמדה האסתטית זוכה גם המונח ״היעדר אינטרס״ למקום מיוחד ולעצמה חזקה משהייתה לו אי פעם . היעדר אינטרס נהיה הכלי המרכזי המאפשר לצופה להגיע אל העמדה האסתטית , ומכאן אל האמת החורגת מהיום יום . שופנהאואר מציג את הקונטמפלציה בתור אופן שחרור זמני מהשליטה של הרצון . הוא גורס שהזיקה הרגילה שלנו לכל דבר כרוכה בשימוש אפשרי , ורק הזיקה האסתטית יוצאת מן הכלל הזה . בתגובות האסתטיות שלנו אנחנו משוחררים כביכול מסד הרצייה . שחזור זה מסביר לדעתו את חוויית היצירה האמנותית או את חוויית ההתבוננות ביצירות אמנות , חוויה של היות הפרט מוצא מתו...  To the book