|
|
במבוא ציינתי שבמאתיים וחמישים השנים האחרונות הציב שדה האסתטיקה משנה סדורה ושיטתית וכלים מגוונים לחקירתה של החוויה האסתטית , בין שמקורה בתכונות האובייקט ובין שמקורה בחוויה סובייקטיבית של הצופה . לכאורה אפשר לרתום את הכלים הללו לבדיקת החוויה האסתטית והשיפוט האסתטי של הצרכן המביט במוצר מעוצב . ואולם האסתטיקה הקלסית , בעיקר זו שהתפתחה מימי קאנט ואילך , התייחסה באופן בלעדי להערכה ולשיפוט של יצירות אמנות ושל הטבע שסביב לנו , והתעלמה ממוצרים מעוצבים וממוצרי אומנות ( קראפט ) . הכלים של שדה מחקר זה צומצמו עם השנים בעיקר לכדי הגדרה של מצבי תודעה פסיכולוגיים , כ״היעדר אינטרס״ , ככלי מרכזי , לצד כלים תאורטיים נוספים , כגון רחק , בידוד ואחדות האובייקט . הדיון האסתטי התמקד בחיפוש מקורם של היפה , הנעים , החוויה האסתטית – המצוי הוא בתכונות האובייקט הנצפה , או שהוא נובע מהרגשת הנאה המתעוררת בנו כתוצאה מחוויה סובייקטיבית המייצרת שיפוט . כבר מראשית דרכה כדיסציפלינה מחקרית , נקבע על פי גישות רווחות בשדה 1 להרחבה על נושא זה ראו : בירדסלי , , 1975 פרק ; 8 דיקי , , 1974 פרקים , 5 , 3 , 2 ; 8 הנ״ל , , 1997 פר...
To the book |
|
|