|
|
פינטו . על תלמידו זה אמר ר׳ יעקב אבולעפיא בהסכמה שהוסיף לספר הדרשות כסף נבחר : אנכי הרואה את דברי ספר התורה הזה לחכי ממתקים וכולו מחמדים . חביבים עלי דברי דודים זה דודי וזה רעי בחירי רצתה נפשי החכם השלם המחבר נר״ו לא ימיש מתוך אהלי מיום דעתי אותו . אמרתי אני אל לבי זה יעצור בעמי הן אלה קצות דרכיו במילי דאגדתא אותה נפשו ויעש . ועוד נוסף עליהם כהנה וכהנה הן הן גופי תורה סיני ועוקר הרים , לן בעומקה של הלכה , דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא , כל מן דין כל מן דין סמוכו לנא , יורה יורה , ידין ידין [ ... ] מקטע זה בהסכמה , שכתב המורה על תלמידו , אנו למדים כמה פרטים אישיים על הרי״ף , מעבר לשבחים הרגילים בהסכמות . נראה מדבריו של אבולעפיה כי החשיב את הרי״ף כאחד מבחירי תלמידיו והמובהק שבהם , וכבר אז צפה הרב שתלמידו יהיה רב וגדול בישראל . עיקר עיסוקו של הרי״ף היה בפירוש האגדה ובדרשה , אך הוא לא משך ידו גם מתחום ההלכה . אבולעפיא מציין גם את היותו של הרי״ף מוסמך לדון בעניני הלכה ״יורה יורה ידין ידין״ וכי ישב בבית הדין ועסק בדיינות . חידה היא כיצד הצליח ר׳ יאשיהו פינטו ללמוד אצל שני החכמים , ר׳ יעקב אבו...
To the book |
|
|