ירון איילון התמודדות הקהילות היהודיות בדמשק וחלב עם אסונות טבע במאות הי"ז והי"ח

עלתה מפעם לפעם , כשיהודי מסוים קיבל פטור ממסים מהעות׳מאנים , וביקש להשתחרר גם מהמסים הקהילתיים . סוגיה זו עלתה בצורה כוללת יותר לקראת סוף המאה הי״ח , עת פרץ ויכוח סוער בין רבנים בחלב , שסחף אליו גם את רבני דמשק וערים אחרות , בנוגע להשתייכות הפרנקוס לקהילה ולזכותם להקים מערכת קהילתית נפרדת , עם בתי כנסת וקופות צדקה משלהם . רוב הרבנים תמכו בזכות הפרנקוס להוציא עצמם מתוך הקהל , אך היו מי שטענו , שמעצם היותם יהודים , הם כפופים לתקנות הציבור . מאבני היסוד של הארגון הקהילתי בכל עיר באימפריה העות׳מאנית היו קופות הצדקה , והמוסדות הקהילתיים השונים שנסמכו עליהן . יהיה מי שיטען , כי בין ארגון קהילתי בסיסי , ובין מתן מענה לאסונות בקנה מידה גדול , אין קשר הכרחי . אולם אני סבור , כי קהילה שלא הייתה מסוגלת לתת מענה הולם לצרכים יום יומיים של חבריה ולתמוך בנזקקיה , לא היה בכוחה להתמודד עם משברים , שהשפיעו על הקהילה כולה . בעתות מצוקה , נסמכה הקהילה על המשאבים שעמדו לרשותה , ואלו הגיעו בראש ובראשונה מתוך קופות הצדקה , שנתמכו בידי חבריה . על כן הבנה של הדרכים שבעזרתן התמודדה הקהילה עם קשיים ועם בעיות של ...  To the book