המטרות שהקורא מבקש להשיג ) למשל : מידע , השפעה רוחנית על נפשו , הבנה עמוקה או התקשרות רוחנית לכותב הטקסט ( יש בהן לקבוע את דרך קריאתו את הטקסט . נצא מנקודת המוצא כי הקורא מבקש להשיג הבנה עמוקה של הטקסטים . משמעות הדבר כי אנו מצמצמים את לימוד תורת החסידות לחלק ההכרתי שבה , האנליטי בלבד , ומתעלמים במכוון בניתוחנו מצדדים אחרים המלווים קורא טקסטים אלה כחסיד הלומד את תורת החסידות . חסיד חב״ד הלומד את כתבי רבותיו , בשונה מקורא חיצוני שאיננו חסיד חב״ד , מבקש להשיג בכך גם השפעות על נפשו ולעתים השפעות 1 מונח זה מופיע פעמים רבות בקורפוס של ספרות חב״ד בדבר לימוד עיוני של טקסטים חב״דיים . ראה לדוגמה : ריי״צ , תורת החסידות ; רמ״מ , ספר השיחות , תשנ״ב , א , עמ׳ ; 199 שם , עמ׳ ; 482 רמ״מ , אג״ק יט , איגרת ז׳ ריד , עמ׳ רז ; שם , איגרת ז׳ שסז , עמ׳ שסט . 2 הלימוד באופן זה צבר תנופה ניכרת בתקופת רש״ב עם הקמתה של ישיבת ׳תומכי תמימים׳ . רש״ב ביקש מחסידיו ללמוד את תורת החסידות כפי שלומדים בעיון את סוגיות התלמוד , כלומר את תורת הנגלה . הדבר בא לידי ביטוי פומבי החל במאמר שנשא בעת אירוע פתיחת הישיבה : ׳תורת ה...
To the book