קונטרס

עוד תבנית ייחודית היא ה׳קונטרס׳ . עיקר ההגות העיונית החב״דית הובעה באמצעות הוראה שבעל פה , הוראה ישירה של האדמו״ר לחסידיו באמצעות דרושים , מאמרים וביאורים לרבים או ליחידים . אף על פי שלעתים חלק מתבניות הידע הללו נכתבו בראשי פרקים ) אצל הצמח צדק ( או במלואן ) אצל ר׳ דובער , מהר״ש ורש״ב ( לפני אמירתן לפני החסידים , הרי עיקר גילוי המידע לאחרים נעשה באמצעות אמירתן . אולם לפעמים נדרשו הוגי חב״ד לשאלה הגותית , מעשית או מדינית וביקשו להפיץ את דעותיהם ברבים בכתב ושלא באמצעות מכתב קצר , אלא באמצעות דיון שיטתי הגותי מעמיק . הם עשו זאת באמצעות ׳קונטרס׳ – חוברת העוסקת בנושא מוגדר . הקונטרס בנוי באופן שיטתי , ומטרתו להדריך ולתת מענה לשאלה שבמרכזו , כלומר הקונטרס עיוני ומיועד לקהל מסוים . שלא כמאמר , אין דרך יצירתו מלווה במאפיינים דוגמת ניגון , התכנסות רוחנית עילאית וכדומה , אלא הוא נכתב על ידי ההוגה בשלמותו , הופץ לאחר גמר כתיבתו ולא נאמר בעל פה . נבחן כעת את רשימת הקונטרסים ומאפייניהם שבקורפוס הספרות החב״דית . כבר בתקופת רש״ז אנו מוצאים את השימוש במונח ׳קונטרס׳ . לספרו ההלכתי שולחן ערוך הוסיף רש״ז...  To the book