|
|
הגדרה ואפיון ניתן להגדיר את המאמר כעין ׳הורדת שפע׳ מהעולמות העליונים אל השכל האנושי , מעין שיח אימננטי בין ה׳עצמי׳ של האדמו״ר לאני שלו עצמו . קהל השומעים משתתף כקהל יעד בתהליך . לכן לאחר אמירת מאמר לפני החסידים , יצרן הידע מתייחס אל המאמר כאל ידע נתון , כאל פריט בקורפוס החב״די . על כן , פעמים רבות יצרני הידע אומרים ׳ביאור׳ לקטע ממאמר . ׳ביאור׳ – כפי ששמו מעיד עליו – הוא הסבר , הרחבה , העמקה למאמר . נעמוד על משמעות מושג זה בקורפוס החב״די . מעת אמירת מאמר ליחיד או לרבים הוא מקבל תוקף של יחידת ידע עצמאית . הביאור המפרש מידע אשר נאמר במאמר מקבל תוקף זהה . לכן לעתים אנו מוצאים כי ביאור נאמר בזמן שונה בתכלית מזמן אמירת מאמר היסוד ) שעליו נאמר הביאור ( , או במקום אחר ולקהל יעד אחר . לעתים נאמר הביאור כשנה אחרי אמירת המאמר . יתר על כן , לעתים נאמר מאמר בפרשת שבוע מסוימת , וביאורו נאמר על פרשה אחרת . כאשר נכתב ספר או מושמעת הרצאה , מול עיני הסופר או הנואם ניצב קהל המאזינים או הקוראים . בדרך כלל קהל זה אינו זקוק לפרשנות רחבה כדי להבין את הנאמר , וזאת אם קהל היעד הוא בן דורו של יוצר הידע , חי בסב...
To the book |
|
|