|
|
כפי שעולה מהדיון בסעיף א לעיל , כאשר האדם נמשך למעשה שנוגד את ההלכה עליו לעבור תהליך בירור שבו שני מרכיבים עיקריים . ראשית , על האדם לסלק את ' נגיעות הנאתו ' . אם וכאשר הוא עושה זאת באופן מלא , אזי הוא – כמו אברהם בניסיונו בעקדת יצחק – יכול לבטוח כי לבו נמשך אחר רצון האל . ודוק : סילוק כל נגיעות הנאתו פירושו כי לא קיימת שום הנאה נלווית למעשה . כדברי הרבי מאיזביצא : ' במקום שהאדם מתנהג את עצמו נגד משפט התורה על פי " עת לעשות לה ' " , אז אסור לו ליהנות ... ולפי שהיה נעלם מאברהם אבינו ע " ה בשעת מעשה עומק הכוונה לפיכך לא רצה ליהנות ' . יש להבין איסור הנאה זה כגורף : לא רק איסור על דברים חומריים , אלא אף על הנאות ' רוחניות ' כגון זו של המקושש שאותו , כפי שראינו לעיל ( סעיף ג . , ( 3 ר ' מרדכי יוסף האשים בכך שהוא הכניס את עצמו למצב של התנגשות בין ' תפארת לו מן האדם ' לבין ' תפארת לעושׂהּ ' . ר ' צדוק הכהן מלובלין שואב מהתייחסותו של ר ' מרדכי יוסף לאותה פרשה ומרחיב עליה : 90 מי השילוח , חלק א , פרשת לך לך , ז ע " א . וחשב המקושש שאפשר שרצון ה ' יתברך הוא כן שיקלקלו מקודם ואחר כך יעשו תשובה ו...
To the book |
|
|