|
|
רב – קוליותו של התלמוד ברובד הכללי ביותר , ניתן לפתוח ולומר כי המהרש " ל , המהר " ל ור ' חיים בן בצלאל רואים את התהליך ההלכתי לדורותיו כשיח מתמשך בין חכמי ההלכה המנסים ללקט עקרונות מנחים מתוך השיח התלמודי והבתר – תלמודי ולהשליך אותם על המצבים המשתנים של ההווה . הטיעון העיקרי שאנו מוצאים שוב ושוב בכתביהם – אשר במידה מסוימת מהווה נקודת המוצא של הביקורת שלהם על מפעל הקודיפיקציה – הוא הוראתם לחכם להגיע לפסיקתו מתוך מפגש ישיר עם התלמוד , ולא מתוך פסק – הלכה או חיבור הלכתי בתר–תלמודי . קביעתו של המהרש " ל בעניין זה הנה חד – משמעית : ' ולכן לא אאמין לשום אחד מן המחברים יותר מחבריו , אף שיש הכרע גדול בין מעלותם , למי שהורגל בהם בעיון רב , מכל מקום התלמוד הוא המכריע ' . במבט ראשון , פנייה זו נראית תמוהה לאור סגנון התלמוד , כפי שראינוהו , המכיל דעות מגוונות על חשבון הבהירות בקביעת ההלכה . המהרש "ל שותף להערכה כזו של התלמוד , ואף על פי כן הוא קורא לפסוק מתוכו דווקא בגלל – ולא למרות – אופי רבגוני זה . לדבריו , המסורת ההלכתית בעומקה הנה רב – קולית : 19 ריינר טוען כי ' הוויכוח על הפלפול ' לא היה לגב...
To the book |
|
|