|
|
מבט רפלקטיבי על הסעיף הקודם מלמד בנקל כי החכמים יוצרים את נקודת האחיזה של עיגון סמכותם בכתובים על ידי פרשנותם היצירתית – מדרשית . הם דורשים את הביטוי 70 אורבך מבחין בין מפעל החכמים ( ' ההלכה ' ) לבין מצוות התורה ( ' המצוות ' ) , ולפי דבריו ' הגדרת מצוות התורה עצמן , כולל זמנן , מקומן , שיעורן והחייבים בהן , נקבעת על ידי ההלכה ' ( אורבך , ההלכה , עמ ' . ( 8 71 ברובד זה של המשל משתמע כי דרך הסברה והשקלא וטריא הבית – מדרשי עדיפה על פני ההתגלות , שכן הראשונה אינה זקוקה להוכחה נוספת ואילו השנייה חייבת להביא הוכחה לדבריה מפאת הסכנות הכרוכות בה כמקור לידיעה . ' אשר יורוך ' בצורה שמעניקה להם – הדרשנים המאוחרים עצמם – את מעמדם כ 'נותני התורה ' . נוצר , אפוא , מעגל סגור המונע הפרדה בין המפעל הפרשני הרבני לבין הטקסט המקראי עצמו . ג ' ואל רות ' מסכם יפה את מעגליות הטיעון : ראשית , העיקרון המבסס ( grundnorm ) של מערכת המשפט מניח את עליונותה של התורה כשיקוף של דבר האל ורצונו . לאחר מכן [ ... ] המערכת המתפתחת הכירה אך ורק בסמכות הפרושים כנורמטיבית . על בסיס סמכות מוכרת זו , הפרושים פירשו ( את דברים י...
To the book |
|
|