|
|
לאחר מבט זה אל הדרך שבה צורותיהן הספרותיות של יצירות חז " ל – בייחוד זו של יצירת המופת , התלמוד הבבלי – משקפות את הדומיננטיות של הגישה האנטי–מסורתנית , ניתן לפנות חזרה אל תוכן המקורות . בסעיף זה נעיין בכמה מקורות מתורת חז " ל המביעים יחס חיובי למחלוקת , עד כדי הצגת מחלוקת כאידאל . על אף ההבדלים שביניהם , למקורות אלו משותפת ההנחה האפיסטמולוגית המובלעת בהם כי אמתוֹת התורה נתפסות אך ורק מתוך נקודת העמדה של החכם . ממקור אינסופי לכלי סופי כפי שציינתי לעיל ( בסעיף א . , ( 1 בעמדת החכמים שבמשנה עדויות הדורשת את שימור דברי היחיד בצירוף שמו ניתן לאתר , לכל הפחות , יחס חיובי לריבוי דעות ככלי שנותן מענה לבעיית הטעייה או האפשרות לשגות ( . ( fallibility מעבר לכך , כפי שטענתי , סבורני כי החלטת עורך המשנה לשמר לא רק את עמדת החכם אלא גם את שמו מרמזת על גישה שלפיה ישנו ערך לנקודת מבטו של החכם . ודוק : שם התבסס טיעון זה על ניתוח אינדוקטיבי של עבודת העורך . אולם בסעיף זה בכוונתי לנתח טקסטים מרכזיים בספרות חז " ל אשר להערכתי מצביעים בבירור על יחס חיובי זה לעמדת החכם – וכן להראות כי בבסיס טקסטים אלו תפיסה ...
To the book |
|
|